םירפוס תטיל פ ינרות ףסאמ י ז"עשת ןסינ

Transkripsi

1 פ ליטת סופרים מאסף תורני י ניסן תשע"ז

2 ראש המערכת הרב משה ליב הברמן ראש מכון פ ליטת סופרים ועורך אחראי הרב יע קב יצח ק הכהן מי ל לער חברי המערכת הרב משה דו ד צ'צ'י ק הרב יוסף שאו ל הויזמן הרב יע קב ישרא ל סט ל הרב משה דמביצר נערך ע"י חברי המערכת ובעזרת הרב משה שוחט כ ל הזכויות שמורות מכון פ ליטת סופרים 100 Ashley Ave. Lakewood, N.J

3 תוכן הענינים פירושים תרגומו של רס"ג למגילת רות הרב יהודה זייבלד שלושה פירושים קדומים למסכת נדה הרב אהרן מושקוביץ א מד קלד הרב יעקב ישראל סטל קטעים חדשים מכתב יד מפירושי רבינו יהודה החסיד על התורה קנב הרב אריאל אביני פירוש על ספר משלי ממחבר בלתי נודע (כנראה מחכמי ביזנטיון מתקופת הראשונים) פירוש רבי יוסף בן שושן לשיר השירים הרב יעקב משה שורקין ריח פיוט ד"ר גבריאל וסרמן פיוט "נשמת" לא ידוע לחנוכה הרב יעקב לויפר הקדושתא הרב אהרן גבאי מילואים למאמר הנ"ל הרב יעקב משה שורקין וידוי גדול 'קרבן תענית' המיוחס לרבינו יונה החסיד מגירונדי רנד רסג שז שי שלד הרב אלי שטרן סליחה על גזירות ת"ח ות"ט מאת רבי אורי ב"ר רפאל מענגבורגא דרוש מדרש חדש לירמיהו כג-כד ד"ר עזרא שבט שנז שער סמוכים לרבינו אלעזר מגרמייזא 'הרוקח' דרשות המילה מאת ר' אפרים בן גרשון הרופא מיוון דעת מקרא הרב לוי יצחק חריטן הרב משה שוחט שסג תכו תיקון מגילת אסתר לרבינו תם הרב מרדכי דב וינטרויב תסב זיהוי אבני החושן על פי תרגום השבעים והתרגומים הארמיים הרב יהושע יצחק ינקלביץ תעח חומות יריחו: מניינן, טיבן ועניינן הרב יעקב ישראל סטל תקמב פירושי רס"ג לפרשת "איש אשר ישחט... במחנה או... מחוץ למחנה" הרב אייל פישלר תקפו ארון הברית כמייצג תהליך הלמידה ורכישת הידע גבריאל יצחק רוונה תר הצירופים הלשוניים 'שכב עם' ו'שכב את' ע"פ שיטת הנצי"ב הרב שמריה גרשוני תרז "בכדי ספדו ספדיא?" חקירות ודרישות הרב ישעיה אשר זעליג מיללער תריב עיונים בהגהות רש"י לנוסח התלמוד בפרק ראשון דגיטין הרב אהרן גבאי תרמג מערכת ההפניות בקבצי תוספות טוך הרב אריאל אפרים אהרונוב מילואים למאמר הנ"ל הרב אהרן גבאי שינויי עריכה בסופי המסכתות בקבצי תוספות טוך הרב אריאל אפרים אהרונוב תרסח תשי תשיד

4 בית הועד הקדמת רב האיי גאון לספר המקח והממכר הרב ד"ר יהודה צבי שטמפפר תשמו חלקו של רס"ג בעריכת מגילת אנטיוכוס וההדרה של הקדמתו הרב יהודה זייבלד תשנג ספר רקח לרבינו אלעזר מגרמייזא הרב רועי הכהן זק תשעח מובאות מ'משנה תורה' לרמב"ם בפירושי ר"ש משאנץ הרב אברהם וסרמן תשצט עיון נוסף בייחוס תוספות מגילה כתוספות טוך הרב אריאל אפרים אהרונוב תתכ הרב אריאל אפרים אהרונוב תתכט תוספות טוך לקידושין בירור זהות מחבר 'שיטה ישנה' למסכת כתובות הרב אהרן גבאי תתמח בירור זהותו של מעתיק ספר "עץ חיים" להרח"ו כתב יד עם קולופון משנת של"ט: הרב משה הלל תתנז שיתסר מכתבים בענייני תורה ולשון רבי דוד צבי הילמן תתקיב ורבי אברהם מאיר הכהן גלאנצר קורא הדורות מרד בר כוכבא כרונולוגיה חדשה הרב רפאל פלדמן תתקל תשובות חכמי איטליה בעניין המעכב את היחיד מלבוא לבית הכנסת שבביתו אגרת חדשה מפולמוס רמח"ל: ר' ישעיהו באסאן לר' יעקב כהן פאפירש הרב יעקב יצחק הכהן מיללער הרב פרופ' יעקב שמואל שפיגל תתקנב תתקפג יחס גדולי החסידות לשלטון והקשר בין העליה לא"י לחלוקת הרב אברהם אביש שור פולין א'ו כתיבת ספר תורה על שם "החפץ חיים" - ממבצע התרמה למפגן אחדות ד"ר בן ציון קליבנסקי א'לז שטר היתר המכירה תרמ"ט משה אריאל פוס א'פ תגובות תגובה למאמר 'מקומות שאין להם הכרע' מילואים למאמר 'פירוש שיר היחוד על דרך הקבלה' הרב ישראל רובין הרב אהרן מושקוביץ א'קיא א'קיב

5 שלד הרב אלי שטרן הרב אלי שטרן ירושלים * סליחה על גזירות ת"ח ות"ט מאת רבי אורי ב"ר רפאל מענגבורגא המאורעות הקשים שעברו על יהודי פולין וחורבן הקהילות בשנים ת"ח -ת "ט, במהלך מרד הקוזקים נגד מלכות פולין, והמשך המאורעות עד לשנת תי"ז, 1 הביאו ליבול ספרותי נרחב שנכתב בעקבותיהם. יבול זה כולל כרוניקות ועדויות כתובות לצד פיוטי סליחות וקינות על חורבן הקהילות. 2 עם מחברי הסליחות והקינות נמנו גדולי הדור ומנהיגיו, כדוגמת רבי שבתי כהן - הש"ך, רבי דוד ב"ר שמואל הלוי - הט"ז, רבי יום טוב ליפמן הלר בעל "תוספות יום טוב", רבי שבתי שעפטיל הורוויץ - בן השל"ה, ועוד. להלן סליחה מאת מחבר ושמו רבי אורי בן רפאל מענגבורגא, אשר מתפרסמת כאן לראשונה 4 ומשם נרשמה מתוך כתב -יד יחיד שנמצא בגנזי ספריית אוקספורד. 3 הסליחה נרשמה אצל צונץ ב'אוצר השירה והפיוט' של דוידזון, 5 אך טרם נדפסה. על אף שאין בסליחה אזכור מפורש של הגזירות, סגנונה מורה שנכתבה בעקבות צרות שפקדו את ישראל בימיו של המחבר. 6 בנוסף לכך, אחד מגדולי הדור, הוא רבי יום טוב העליר בעל "תוספות יום טוב", מוזכר ב'פתיחה' לסליחה ב"ברכת החיים" (נר"ו). מאחר שהסליחה נכתבה בחייו של בעל "תוספות יום טוב", שנפטר בשנת תי"ד, וסגנונה דומה לסליחות שנכתבו בעקבות פרעות ת"ח ות"ט, הדעת נוטה כי הסליחה שלפנינו נכתבה בעיצומם של המאורעות, בין השנים ת "ח-תי"ד. בראש הסליחה מובאת 'פתיחה ' שבה פרטים על מבנה הסליחה, וכן על מחברה: סליחה מיוסדת על גזירות ושמדות שעברו עלינו באריכות הגלות... ועשויה בתחלה על פי נכתב במסגרת מחקר במכון "עד הנה" - לחקר המורשת התורנית בגליציה ובוקובינה. השם המקובל למאורעות הוא "גזרות ת"ח ות"ט", אך למעשה מרד הקוזקים בפולין לא הסתיים בשנת ת"ט אלא המשיך גם בשנים שלאחר מכן, ואל צרה זו נוספה מלחמת שוודיה-פולין שפגעה אף היא קשות ביהודים. סקירה על המאורעות ראה: מיכאל הנדל, גזרות ת"ח-ת"ט, ירושלים תש"י, במבוא. ראה: נחום וואהרמן, מקורות לתולדות גזרות ת"ח ות"ט, תפלות וסליחות לכ' סיון. ירושלים תש"ט; חיים יונה גורלאנד (חיו"ג), לקורות הגזרות על ישראל, אודסה תרמ"ז-תרנ"ג; שמעון ברנפלד, ספר הדמעות, כרך ג, ברלין תרפ"ו. אוקספורד, ספריית הבודליאנה מס' 677, ראה להלן את תיאור כתב-היד. תודתי נתונה לספריית אוקספורד על רשות הפרסום. אני מודה מאד לידידי ר' משה שפרבר על הערותיו המאלפות והחשובות, ותודה לד"ר יהושע גרנט על הערותיו..L. Zunz, Literaturgeschichte der Synagogale poesie, Berlin 1865, pp ישראל דוידזון, אוצר השירה והפיוט, ניו יורק 1924, חלק א, עמ' 94, מס' וכן נרשמה עפ"י צונץ אצל רש"י פין, כנסת ישראל, וורשא תרמ"ז, עמ' 92. רוב התפילות שנכתבו בעקבות המאורעות מכילים תיאורים מפורטים של המאורעות, ולפעמים גם פירוט מסמר שיער על ההרג האכזרי שנעשה ביהודים. כבר העירו חוקרים שתפילות אלו לא נכנסו לסידורי התפילה, לסליחות ולקינות, ובסליחות שנדפסו לכ' סיון מופיעים סליחות ישנות. יתכן והסיבה לכך היא שתפילות אלה ספציפיות מדי ומכוונות רק למאורעות שהתרחשו בשעתם, ולא יכולים לשמש לדורות. * [f"ryzoqip,izxaeg,mixteqzhilt-mixeabivg]

6 סליחה על גזירות ת"ח ות"ט מאת רבי אורי ב"ר רפאל מענגבורגא שלה א"ב בראשי תיבות וחתימת מחברה אורי בן לאדוני אבי החבר רבי רפאל זכרונו לברכה מענגבורגא יגדל בתורה ובמעשים טובים אמן סלה חזק ואמץ. לא הצלחתי למצוא פרטים אודות המחבר, אך שם משפחתו "מענגבורגא " מורה שמוצא משפחתו מגרמניה. 7 לשון הסליחה בלולה במליצות ושיבוצים מפסוקי התנ"ך ומן המשניות ובביטויים ארמיים מן התלמוד. הסליחה מכילה 61 מחרוזות, והיא בנויה על סדר מסכתות המשנה, באופן שכל מחרוזת מסתיימת בשיבוץ שם אחת המסכתות. כפי שנכתב בפתיחה לסליחה, ראשי השורות מסודרים תחילה לפי סדר הא"ב, ולאחר מכן מופיע באקרוסטיכון שם המחבר: "אורי בן לאדוני אבי החבר רבי רפאל זכרונו לברכה מענגבורגא יגדל בתורה ובמעשים טובים אמן סלה חזק ואמץ". בהקדמה לסליחה צוין כי סדר המסכתות הוא "בסדר שסדרם בעל התוספות יום טוב נר"ו". כפי שכתבתי במקום אחר, 8 בעקבות בעל "תוספות יום טוב" התקבע סדר המסכתות בדפוסים כפי סדרו של הרמב"ם. בשנים שקדמו לו נהגו המדפיסים לשנות את הסדר לפי טעמם. להלן. בכתב -היד נוסף פירוש נרחב בשולי הסליחה, שכפי הנראה כתב המחבר בעצמו, ראה על כך מקבילות בפיוטי סליחות אחרים לסליחה שלפנינו מצאתי מקבילות סגנוניות בכמה פיוטים, מהם שקדמו לתקופתו ומהם שנכתבו אף הם בעקבות מאורעות ת"ח ות"ט, וכפי שאפרט: א. הפיוט "תא שמע מרי עלמא צלותא שפירא", מופיע בסדר סליחות כמנהג אשכנז, שנדפס בפיווה די סקו 9 בשנת רל"ה. 10 סליחה זו מיוחסת לרבי אפרים בר יעקב מבונא (מבעלי התוספות באשכנז במאה ה -12), החתום לקראת סוף הקינה באקרוסטיכון. 11 בדומה לסליחה שלפנינו אף פיוט זה מורכב מביטויים ומטבעות לשון מן התלמוד. נראה כי מחבר הסליחה שלפנינו הכיר פיוט זה והושפע ממנו, והדבר בולט לעין מדוגמאות ההשוואה הבאות: כפי הנראה מהכפר מנגנבורג,(Mengeburg) ששכן בין הערים דרמשטאט ווירצבורג (כיום הכפר אינו קיים ובמקום נמצאת רק אכסניה). תודתי נתונה לידידי הרב יהודה הורוויץ על מידע זה. במאמרי: 'שירים על ששה סדרי משנה - דף לא ידוע מאת ר' חיים פינצי מפזארו ואנקונה', חצי גבורים ח (אלול תשע"ה), עמ' תשלב-תשלד.,PiovediSacco הסמוכה לפאדובה, איטליה. בסליחות ליום חמישי. ולאחר מכן חזר ונדפס במהדורות נוספות של סליחות כמנהג אשכנז. מהדורה מתוקנת של פיוט זה ראה אצל: א"מ הברמן, פיוטי רבי אפרים בר' יעקב מבונא, הוצאת שוקן, ירושלים וראה שם רשימה ביבליוגרפית של הפיוט בדפוס. על פיוט זה נכתב פירוש מאת רבי ישעיה ב"ר יוסף רומאנין. הפיוט עם פירוש זה נדפס בקונטרס בשם 'מליץ ישר', ונציה ת"צ

7 שלו הרב אלי שטרן ב. סליחה נוספת שמצאתי בה מקבילות לסליחה שלפנינו היא "תא שמע מהימנא רעיא, פרוק פרוקא פשוט בעיא ", שנכתבה על גזירות ת"ח ות "ט, ע"י רבי גבריאל שוסבורג, 12 בספרו "פתח תשובה", שנדפס סמוך למאורעות, באמשטרדם תי"ג (או תי"א ), 13 ולאחר מכן נדפס שוב. 14 ספר זה מכיל שתי סליחות שכתב רבי גבריאל: אחת בעברית, ובה תיאור של חורבן הקהילות, והשניה בארמית תלמודית. 15 נראה כי גם כאן הושפע המחבר מהפיוט הנזכר של רבי אפרים אודותיו ראה: הרב י"י גרינוואלד, 'לתולדות המקובלים באונגאריה משנת שע"ה עד שנת תק"כ', סיני כד (תשרי-אדר תש"ט), עמ' רד. הדבר תלוי באופן חישוב שם ה' בפרט השנה שבשער. ראה על כך: רי"ש שפיגל, עמודים בתולדות הספר העברי - בשערי הדפוס, ירושלים תשע"ד, עמ' (יש להוסיף על דבריו כי מלבד לנדסהוט, גם חיו"ג [ראה הערה הבאה] חישב את פרט השנה תי"א). חלקו הראשון של הספר, שבו סליחה בעברית המתארת את גזירות ת"ח ות"ט, נדפס שנית ע"י חיו"ג, לקורות הגזרות על ישראל, חלק א, אודסה תרנ"ג; אך החלק השני - הסליחה בארמית - לא נדפס שם. לאחר מכן, נדפס הספר שוב במלואו בפרשבורג תרנ"ט. מעניין להביא כאן את הסברו של רבי גבריאל (בהקדמה לסליחה), מדוע בחר לכתוב את פיוטו בארמית: "...ולזה לא מנעתי מליסדו בל'[שון] תרגום, אף שאין מלאכי השרת מכירין ומשתמשין בל'[שון] ארמי, ויען כי ניתן רשות למלאך גבריאל לפסוק דברי'[ם] כלפי מעלה לזכותן של ישראל כמו שאכתוב בס"ד לקמן והוא מכיר בכל הלשונות וחביבין ליה עובדייהו דרבנן ושקיל לזכותיהו ככולי עלמא ולימד זכות על בנים לה' אלהינו שהם בני אברהם יצחק ויעקב אבותינו ועל דא אהדרוהו לפרגודא, ואיידי דאתא לי מדרשא זו חביבין לי מלתייהו דרבנן ולישנא דידהו עדיף לי, גם כדי להמתיק קליפת נוגה שהתרגום רומז לה שהיא תאיבה לעשות חסד עם ישראל ולהתכלל בקדושה ואז לא יהיה שום מונע וקטרוג, גם למען לא יכירו יתר ההמוני דברי חכמים וחדותם כמתרעם ח"ו, אלא כאן קובלנא דשריא, ושלא לתלות במעשינו אלא לעורר זכות אבות ודרבנן קשישאי ובתראי, ולמענו למענו יעשה, וברשעת הגוים האלה לבלתי חלל שמו בגוים, וע"כ יסדתיו בל'[שון] ויכוח סוגית תלמודא דרבנן...". יתכן שהסבר זה היה לנגד עיניו של מחבר הסליחה שלפנינו, או לפחות הסבר ברוח דומה

8 סליחה על גזירות ת"ח ות"ט מאת רבי אורי ב"ר רפאל מענגבורגא שלז מבונא. 16 עם זאת, אין בידי לקבוע את היחס המדויק אל הסליחה שלפנינו. דהיינו, האם מחבר הסליחה שלפנינו השפיע על רבי גבריאל או להיפך. להלן טבלה להשוואת סליחה זו עם הסליחה שלפנינו ועם הסליחה של רבי אפרים מבונא: ג. פיוט נוסף, שנתחבר אף הוא בעקבות גזירות ת "ח ות "ט, כתב רבי משה כ"ץ, רב בנארול (פולין ), ולאחר שברח בשעת הגזירות נתמנה לרב במיץ. 17 פיוט זה זכה להדפסות רבות, במיוחד בעיר רבנותו מיץ. 18 גם בפיוט זה אנו מוצאים דמיון סגנוני לסליחה שלפנינו. נביא כדוגמה את הקטע הבא, המבוסס על שמות פרקי משניות: "נדיבי עמים נאספו וידור נדרים / ללמד בישראל חק ומשפט בששה סדרים / והאידנא כולו תנויי בנזיקין / מאן דתני מציקין ומאן דתני מסיקין / על הזועות ועל הזיקין / לא היו גומרין כותיקין. מה אעידך ומה אדמה לך ארץ פולין / יגעתם באלו הן הנשרפים / ובפרק כיצד צולין / שניתם באלו הן הנחנקין / ובפרק תולין / בפרק אלו הן הלוקין / ובפרק אלו הן הגולין...". בפרט שמתחיל כמוהו את הסליחה במילים "תא שמע". שמו המלא: רבי משה ירמיהו ב"ר אלעזר הכהן. נולד בקרמניץ והיה תלמיד המהרש"א. בנו הוא רבי טוביה הרופא, שהתפרסם בספרו "מעשה טוביה". ראה אודותיו: חיו"ג, לקורות הגזרות על ישראל, חלק ג, קראקא תרמ"ט, עמ' 10-8; ש' אטינגר וח' שמרוק, לתולדות הישוב היהודי בקרמניץ, בתוך: פנקס קרמניץ, תל-אביב תשי"ד, עמ' 20, הע' 56. נדפס בשם 'בקשה' או 'מגילת סתרים', לראשונה באמשטרדם[?] תי"ז, ולאחר מכן באמשטרדם תנ"ט, אמשטרדם תע"ז, אמשטרדם תצ"ג, מיץ תקכ"ד, מיץ תקל"ז, מיץ תקמ"ח, לינעוויל תקס"ו (בתוך 'תפלות ובקשות לימים נוראים'), מיץ תקע"ח (בתוך סידור תפלה כמנהג אשכנז ופולין), מיץ תקפ"א (בתוך 'סדר בקשות... לימי הסליחות והתשובה...'), ולבסוף ע"י גורלאנד, שם. (במאגר הממוחשב "אוצר החכמה" מצויות הסריקות של אמשטרדם תע"ז ומיץ תקכ"ח, תחת השם 'בקשה')

9 שלח הרב אלי שטרן בסליחה שלפנינו שימוש דומה במליצה : "וכולה תנויי דידן בחדא מסכתא דכולא נזיקין", וכן ישנו דמיון בשיבוץ שמות פרקי המשנה. ד. קונטרס בן ארבעה דפים, המכיל שני פיוטי סליחות מאת רבי נתן שפירא אב"ד קראקא בעל "מגלה עמוקות ", ואשר נדפס כנראה בקראקא, בשנת שצ"ה בערך. 19 הפיוט הראשון הוא "סליחה לקדושים ", ובו אנו מוצאים סגנון דומה לסליחה שלפנינו, עם שיבוצים מתוך לשון המשנה: ואנו בזמן הזה דוים סחופים ומטורפים / אלו הן הנסקלין והנחנקים והנהרגים והנשרפים (דף א /2) רבות רעות אפפונו מידיעת הטומאה שתים / לקינו בגופינו ובממונינו וראינו מראות נגעים שנים / עד מה יי ' תאנף לנצח ותקיים שבועות שתים / ושלח לנו גואל ותוציא יציאות שבת שתים (דף ב/ 1 ). הפירוש לקינה - מנהג מחברים לכתוב פירוש לשיריהם תופעה משותפת לשלושת הפיוטים האחרונים שהזכרנו, שלכולם נוסף פירוש מאת מחבר השיר. רבי גבריאל שוסבורג כתב פירוש לסליחה שלו, 20 וכך גם רבי משה כ"ץ. 21 בפיוט של רבי נתן שפירא צורף פירוש רק על חלק מהשיר, אותו כתבו תלמידיו מפיו, וכפי שנכתב שם בהקדמה לפירוש: "זאת לדעת אלו כתבנו אפס מקצה הפירוש של הסליחה זו, כאשר היה את לב הגאון מורינו המחבר אז ודאי לא היה יכול הזמן והנייר. אכן לרוב הפצרותינו מאת הגאון זלה "ה לבאר המאמר היותר סתום וחתום, הבית המתחיל רבות רעות אפפונו וכו', הכולל פלאי פלאות נפלאות מתורתו, ביאר הגאון הנ "ל דבריו בדרך קצרה, ואנחנו כתבנו הדברים ההם היקרים מפיו פה מפיק מרגליות " כאן יש לציין קינה נוספת שנכתבה על גזירות ת"ח ות "ט, המתחילה "שמע אלי קול בכי וקינה ", מאת רבי מרדכי ב"ר נפתלי הירש מקרעמזיר, 23 ואשר כותרתה "זו הקינה על מאה ועשרים אלפים קדושים במדינות רוסיא". קינה זו נדפסה בלובלין[?], בשנת ת "י בערך, 24 ואף היא נדפסה ביחד עם פירוש ארוך ומפורט מאת המחבר. "סליחה לקדושים... שיסד הגאון ראש גולה מוה"ר נתן זלה"ה שפירא, ר"מ ואב"ד דק"ק קראק' לאומר' ביום כפורים אחר אלהים אל דמי לדמי, יסדם בשנ'[ה] שעינו את הקדוש הח"ר אנשיל בן... כמר מרדכי מאנש...". את השנה ציינתי למעלה עפ"י הרישום במפעל הביבליוגרפיה (רשומה ). מהעובדה שהמחבר מוזכר בפתיחה בברכת המתים עולה כי קונטרס זה נדפס לאחר פטירתו בשנת שצ"ג, ועל כן טעו אלו שרשמו על קונטרס זה שנדפס בשנת שצ"א. עם זאת, מדברי רבי נתן בספרו "מגלה עמוקות" (אופן קיא; קראקא שצ"ז, דף סב, ב) נראה כי אכן נדפסה כבר מהדורה מוקדמת יותר בחייו: "והדפסתי אותה בסליחה שלי שחברתי על הקדוש ר' אנשי"ל (בשנת א'נ'ש'י'ל' בק"ק קראקא)...". שנת א'נ'ש'י'ל' היא שצ"א. הדפסה מוקדמת זו לא ידועה כיום. סריקה מקונטרס זה מצויה במאגרים "HebrewBooks" ו"אוצר החכמה" (תחת השם "סליחה לקדושים"). עובדת היותו מחבר הפירוש ברורה ובין היתר מוכחת מכמה מקומות בפירוש. הדבר מוזכר בכל מהדורות הדפוס של הפיוט. ואכן בספרו "מגלה עמוקות" (שם) מוסיף לבאר את שירו. ראה אודותיו: חיו"ג, לקורות הגזרות על ישראל, לקוטים ומלואים, קראקא תרמ"ט, עמ' 25. סריקה של הדפסה זו מצויה במאגר "אוצר החכמה" תחת השם "זו הקינה..."

10 סליחה על גזירות ת"ח ות"ט מאת רבי אורי ב"ר רפאל מענגבורגא שלט הרי שיש לנו ארבעה פיוטי סליחות שנכתבו על גזירות ת "ח ות"ט וכולם נתפרשו ע"י מחבריהם. בדומה להם, גם הסליחה שלפנינו מופיעה עם פירוש צמוד, והשערתי היא שהפירוש נכתב ע "י מחבר הסליחה עצמו. 25 פירוש זה הוא כעין השלמה ותוספת לפיוט. חשוב לציין כי תופעה זו של מחברים הכותבים פירושים על פיוטיהם מוכרת גם מתקופות וזמנים אחרים ואינה ייחודית לתקופה זו, ועם זאת יש בדבר כדי להצביע על קשר אפשרי, אם ישיר ואם בהשפעה עקיפה, בין מחברי הסליחות על גזירות ת "ח ות"ט. 26 כתיבת פירוש לשיר היא יתרון מבחינת המחבר שיכול לכתוב את שירו בלשון קשה או חידתית יותר, כשהוא מסתמך על פירושו הצמוד שיבאר את הדברים. 27 התפילות מספר חסידים בחלקה האחרון של הסליחה שילב המחבר שתי תפילות המובאות ב"ספר חסידים " לרבי יהודה החסיד, וכפי שכתב בפתיחה לסליחה: "סליחה מיוסדת על גזירות ושמדות שעברו עלינו באריכות הגלות ובסופה נכלל בה התחינה המדוברת בספר חסידים בסי' קע"א, ועוד נכלל בה תפילת ר' ישמעאל גם כן בספר חסידים בסימן תפ"ה". התפילות אינן מובאות כלשונן, אלא בעיבוד והתאמה לסגנון הסליחה. התפילה הראשונה המובאת ב "ספר חסידים" מתחילה במילים: "יכבה דמעתי חרון אפך ממני...". היא בקשה על כפרת עוונות באמצעות איברי האדם המצטערים בעינוי התענית. תפילה זו מופיעה לראשונה בספר חסידים ומשם הועתקה במקורות רבים. 28 בספר חסידים הוקדמה לתפילה זו ההוראה הבאה: "כשבוכה - יודה על פשעיו, ויאמר: יכבה דמעתי חרון אפך ממני...". בחיבור לא נתפרש כי את הפירוש כתב מחבר השיר וגם אין סימנים מובהקים המעידים שלפנינו כתיבה אוטוגרפית. יחד עם זאת, דעתי נוטה לכך (כך שיער גם נויבאואר בקטלוג שלו - ראה לעיל הערה 1). עם זאת, לא אמנע מלהעיר שבאחד המקומות בפירוש מופיעה התייחסות אל מחבר הסליחה בגוף שלישי: "וכולה תנויי דידן וכו' - הושמט כאן ג' בבות לכן אמר חדא מסכתא דנזיקין". אף על פי כן, אין בכך סתירה להנחה כי כותב הפירוש הוא המחבר, שכן מצינו תקדימים לכך שהמחבר מתייחס לעצמו בלשון נסתר בפירושו על שירו. אביא לכך שתי דוגמאות מהפיוטים שנזכרו לעיל: א. בפירוש הסליחה של ר' משה כ"ץ מנארול מכונה המחבר מספר פעמים בגוף שלישי. לדוגמה: "ימוטו עליהם גחלים - ואמר על דהקדושים הללו קדשו ש"ש ברבים...". או: "אין בקר ברפתים - פסוק שלהי חבקוק... וכאן אמר כי אחר הלקח והפקד חכמי ישראל...". ב. בסליחה של ר' מרדכי ב"ר נפתלי מקרעמזיר, בפירושו על המילים 'באנו באש ובמים הרכבת אנוש לראשינו...", הוא כותב: "בפ' מקום שנהגו... ת"ש עוד זו דרש תודוס איש רומי... וכ"כ [=וכן כתב] המקונן באנו פי' מעצמינו באנו על קדושת שמו המיוחד". על תופעה זו של מחברים המתקינים פירוש לפיוט שכתבו, ראה: שרגא אברמסון, 'שירים מפורשים על-ידי מחבריהם', בין הסטוריה לספרות - ספר יובל ליצחק ברזילי, תל-אביב 1997, עמ' יז-כד (במאמר זה נפלו שיבושים קשים, וראה הערת העורך בסוף המאמר המציין כי אברמסון נפטר בטרם הספיק להגיה את מאמרו). תודתי להרב יעקב ישראל סטל שהפנה אותי למקור זה. ראה אברמסון שם (אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא הספר "כתר תורה" לרבי דוד ויטאל, קושטא רצ"ו, המורכב משיר על תרי"ג מצוות ופירוש ארוך ומפורט על כל מילה בשיר). בין היתר במקורות הבאים: ר' יוזפא האן נוירלינגן, יוסף אומץ, סימן תתקיח; מהר"י צהלון, מרגליות טובות, ונציה תכ"ה, יום כא; ר' ישעיה הורוביץ, שני לוחות הברית, מסכת יומא, פרק נר מצוה, סימן עד; ועוד

11 שמ הרב אלי שטרן תפילה זו הובאה בעיבוד מקורי בספרו של ר' אלעזר מוורמס, 'הרקח ' 29, המקדים לתפילה זו את "תפלת השב בכל כחו " המתחילה "רבון העולמים אתה הוא בעל הרחמים", ובסמוך לה כותב "וכאשר ידמע, יאמר במר דמעותי יכבה חרון אפך...". 29. הלכות תשובה, סימן כא.

12 סליחה על גזירות ת"ח ות"ט מאת רבי אורי ב"ר רפאל מענגבורגא שמא גם המחבר שלפנינו ראה לנכון לעבד את התפילה הזו בנוסח משלו. להלן טבלה המשווה בין שלושת הנוסחים: במהדורות הנפוצות, שנדפסו בעקבות מהדורת בולוניה רצ"ח, מופיעה כאן פסקה שאינה שייכת לגוף התפילה: "כי צריך למנוע רחיצו'[ת] חטא מרחיצ'[ת] מצוה, ואלו לא היה לו לשנות בגדו טוב היה לו שהרי אמרו מי שאין לו אלא חלוק אחד חייו אינם חיים". וברור כי יש כאן הגהה שנשתרבבה בטעות כחלק מנוסח התפילה (ר "ר מרגליות לא העיר על כך במהדורתו). פסקה זו מופיעה בתוך התפילה גם במהדורת פרמה (ראה בסמוך)..30

13 שמב הרב אלי שטרן התפילה השניה שהובאה בסליחה שלפנינו היא תפילה קצרה, המתבססת על דברי הגמרא במסכת ברכות, 31 כי הקב"ה מתפלל "יהי רצון מלפני שיכבשו רחמי את כעסי ויגולו רחמי על מדותי ואתנהג עם בני במדת הרחמים ואכנס להם לפנים משורת הדין ", ולאחר מכן מובא כי רבי ישמעאל כהן גדול התפלל בבואו לקודש הקודשים תפילה דומה. על פי דברי הגמרא חיבר בעל "ספר חסידים" תפילה, אותה ממליץ לומר בכל יום, וכך כותב : 32 "והקב"ה מתפלל יהי רצון מלפני שיתגלגלו רחמי על מדותי וכו' 33 מכאן שהוא טוב שיאמר אדם בכל יום יה"ר מלפניך שתמצא נחת רוח בבריותיך ויתגלגלו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין וכן אמר ישמעאל בני ברכני ואמר לפניו ברכה זו". מחבר הסליחה שלפנינו הכניס תפילה זו בשינויים והתאמה למבנה השיר: יהי רצון מלפניך שתמצא נחת רוח בבריותיך האהובים / ויגלגלו רחמיך על מדותיך ותקרב רחוקים היושבים מחוץ כ זבים ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ולפנים משורת הדין נורא ואיום / טהרינו טהרה גמורה ואפילו מטומאה קלושה של טבול יום בסוף כתב-היד, לאחר נוסח הסליחה, הועתקו שתי התפילות כפי שהן מופיעות בספר חסידים. 34 דמים בדמים נגעו אחת המחרוזות בסליחה רומזת לכאורה למעשה הריגה עצמית על "קידוש השם ", כדי שלא לעמוד בנסיון שמד : 35 רבים יראו ויראו ועבדו דין לנפשם ודמים שותתין וזבין / יחד דמי אבות ובנים דמים בדמים נגעו בערובין כידוע, תופעה זו היתה נפוצה בפרעות בתקופת מסעי הצלב, 36 ולא ידוע לי על מקור לכך שמקרים דומים אירעו גם בפרעות ת"ח ות "ט. יתכן שכוונת המחבר לאירועים שעברו על עם ישראל במרוצת הדורות, ואינו מכוון למקרה מסוים שאירע בזמנו. דף ז ע"א. מהדורת בולוניה רצ"ח, סימן תפה; מהדורת פרמה, הוצאת מקיצי נרדמים, ברלין תרנ"א, סימן תתתשסח. ברכות שם. כאן לא ראיתי צורך לכפול ולהביאן. העירני על כך ידידי הרב יחיאל גולדהבר. רבות נכתב על כך, ראה לדוגמה: ישראל תא שמע, 'התאבדות ורצח הזולת על קידוש השם: לשאלת מקומה של האגדה במסורת הפסיקה האשכנזית', יו"ט עסיס (עורך), יהודים מול הצלב, ירושלים תש"ס, עמ' [=תא שמע, כנסת מחקרים, עיונים בספרות הרבנית בימי הביניים, כרך א: אשכנז, ירושלים תשס"ד, עמ' ]

14 סליחה על גזירות ת"ח ות"ט מאת רבי אורי ב"ר רפאל מענגבורגא שמג 37 תיאור כתב-היד כתב-יד אוקספורד, ספריית הבודליאנה, 38 קונטרס קטן בן ארבעה דפים [שמונה עמודים כתובים ], בכתיבה אשכנזית רהוטה האופיינית לתקופה. הכתיבה נראית כהעתקה מסודרת ואין בה סימנים מובהקים האופייניים לאוטוגרף מחבר (כגון מחיקות, או כתיבה בין השורות וכדומה ), אם כי יתכן שנעתקה ע "י המחבר עצמו. דרך עבודתי השתדלתי להעתיק במדויק את נוסח הפיוט ואת הפירוש מכתב -היד. בנוסח השיר, נצמדתי לכתיב המלא כפי שהוא מופיע במקור והוספתי עליו ניקוד. תיקנתי מספר טעויות מוכחות מבלי לסמן זאת. בפירוש, השלמתי את הכתיבה המקוצרת (כגון "לשון הגמר' ארי ' ארבעי' לי בו"). כמו כן, פיסקתי את הפירוש והוספתי בו השלמות, תיקונים, מקורות וציטוטים בסוגריים מרובעות. בהערות השוליים הוספתי על הפירוש מקורות ללשון השיר והרחבות נוספות. במקור הודגשו סיומי המחרוזות, בהם שובצו שמות המסכתות, בסימן הדגשה שהיה מקובל בימים עברו (בסימן מרכאות ). במקום זאת, הדגשתי את שמות המסכתות באותיות בולטות, כמקובל כיום. בכמה מקומות שנחסרו אותיות או מילים בודדות מחמת חיתוך שולי הדף, סימנתי מקומות אלו במקפים (---). השלמות משוערות באו בסוגרים מרובעים. 78 על פי צילומו שהיה למראה עיניי. Opp. 677.Oxford- Bodleian Library MS סימנו במכון לתצלומי כת"י עבריים:,F קטלוג נויבאואר

15 שדמ הרב אלי שטרן סליחה מיוסדת על גזירות ושמדות שעברו עלינו באריכות הגלות ובסופה נכלל בה התחינה המוזכרת בספר חסידים בסי' קע"א, ועו[ד] נכלל בה תפילת ר' ישמעאל גם כן בספר חסידים בסימן תפ"ה ועשויה בתחלה על פי א "ב בראשי תיבות וחתימת מחברה אורי בן לאדוני אבי החבר רבי רפאל זכרונו לברכה מענגבורגא יגדל בתורה ובמעשים טובים אמן סלה חזק ואמץ ובסוף כל חרוזה וחרוזה מסיימת בחדא מסכתא מכולא תלמודא ובסדר שסדרם בעל התוספות יום טוב נר"ו. 1 2 /úeëéøàä,ønä úeìb ìò òæà E éìà éòléå éøbà. úbëøaä eèòîúðå úbììwä eaøúð áøçl íbiî Ezøàôz úéa 3 /äàîè äîãàì, äøéæâ õøà ìà eðöøàî eðéìb äàôe äçël è ìk,ø ôäå ñîøîì 4. ELàø Ÿ úlc 5 / éàðâe äleáe ätøça ïéàöbé øémä éìòa ìëå íéðäkä Ÿ 7 6 éàîã eïwåúî ª ézìa íééðòä ïéìéëàîe eäééñëðì ïéøé ôîe / íéîmal eðéáà úéa eñøäå eløç íéðbãæ 9 8 íéàìë ì ïéllbç ïéàå íøka íéöb ïéîi îe eäeîñøk øòé éøéæç / úéòaøà éàøöîà àéøàå éàn î élb e Bøè 9 פירוש A בית תפארתך - על דרך המדרש [סוטה מט, א] מיום שחרב בית המקדש אין יום שאין קללתו מרובה משל חבירו ולא ירד הטל לברכה [שם מח, א, במשנה]. דלת ראשך - רוצה לומר: הדלים והרשים שבישראל. אי נמי, הנזירים נתונים למרמס וכו'. 10 וכל בעלי השיר וכו ' - רוצה לומר : הלוויים. בלתי מתוקן ודמאי - על דרך וי גרס ב חצץ ש נ י [איכה ג, טז]. ומקיימין קוצים וכו ' - רוצה לומר: שהעמיד עבודה זרה בהיכל. 11 טרוקו גלי מקמאי כו' - רוצה לומר: סגרו הדלת אחרי שלא אכנס. 12 ואריא אמצראי וכו ' - לשון הגמרא [בבא קמא קיד, א [ אריה ארבעית לי בו. 13 ראה מה שכתבתי במבוא על סדרו של בעל התוי"ט. תהלים כז, א. עפ"י ויקרא טז, כב. עפ"י שיר השירים ז, ו: "ודל ת Ÿ ראש ך כ ארג מן". עפ"י שבת נא, ב, במשנה: "וכל בעלי השיר יוצאין בשיר ונמשכין בשיר". מפקירים את נכסיהם (כלומר, של היהודים). עפ"י דמאי ג, א: "מאכילין את העניים דמאי". והכינוי עניים מתייחס ליהודים. עפ"י תהלים פ, יד: "יכרסמנ ה חזיר מי ער". עפ"י בבא בתרא קנו, ב. השווה רש"י, שיר השירים שם: "קליעת שערות נזיריך נאה במצות כקליעת ארגמן". ראה תענית כו, ב, במשנה: "בשבעה עשר בתמוז... שרף אפוסטמוס את התורה והעמיד צלם בהיכל". טרוקו גלי, בארמית: סגרו הדלת. עפ"י ברכות כח, א. הלשון בב"ק שם: "ארבעית לי אריא אמצראי"

16 סליחה על גזירות ת"ח ות"ט מאת רבי אורי ב"ר רפאל מענגבורגא שמה úéòéám ák ìàøné éãé àì Ÿ ìáà,íé æçåî ª íébâ éãé 14 / úbîeøzäa änäå äøáòì úãçåéî ª ízëàìî ìk úbîeøz ïkñîä,eøçáé ª á øé àì Ÿ õòì 16 / 15 úbøazñî àëtà äaøãàå eða íéãaòlîe Bìëéäa íéãwøî úbønòn ä 18 øöbàä ìà eàéáä 17 íëéqî elk øbîàì íéöà íénâbð 19 / éðe Lé õîç Ÿ éàîöìå Làø Ÿ éúeøáa eðziå íéöeàð eðéìà íéçñ éðù ønòî ìöà ázëpl äëøaa eâpòúúå íéìleøéì eìò 20 / ª äìlåänä úbøbz éøôñ ïúîça ïéòøbwä ïéì ì îä ìk ïéøeèt 21 älç ïbòa äìäa úcå t ª eðéúåçzîàa Ÿ úbøeøö úbøö 9 פירוש A ידי גוים מוחזקים וכו' - לשון המשנה [שביעית, פרק ד, משנה ג]: מחזיקין ידי גוים בשביעית אבל לא ידי ישראל וכו '. לעץ לא ירקב כו' - רוצה לומר: לעשות ממנו פסילים. המסכן תרומות - רוצה לומר : האומן הרגיל בכך מרים אותו ומפרישו לכך לעשות עבודה זרה ופסוק הוא בישעיה. 22 מרקדים בהיכלו - על דרך הגמרא [יומא סט, ב, בשינויי לשון ]: גוים מרקדים בהיכל ומשעבדים בבניו איה מוראו וכו'. סחים אלינו - לשון דיבור, מלשון סח לי זקן אחד [יומא לט, ב; גיטין נז, ב ]. ומה הם הנאוצים? עלו לירושלים ותתענגו בברכה וכו' - לשון המשנה [מעשר שני פרק ד, משנה ד; וירושלמי שם, הלכה ג ]: למה מערימין על מעשר שני לפוטרו מן החומש? מפני שנכתב בו 'ברכה'. ובזה מחרפים ומנאצים אותנו שנלך לירושלים להתענג נפשינו במעשר שני. פטורים כל המקלקלים [הקורעין בחמתן [ וכו ' - לשון המשנה [שבת פרק יג, משנה ג]: הקורע בחמתו [...] וכל המקלקלים פטורים. פקודת בהלה וכו ' - על דרך הגמרא [שבת לב, ב]: אל תקרא בהלה אלא בחלה. אולי הכוונה: ברדיפת בצע או במעשי תרמית, כמו "ואיש תרומות יהרסנה", משלי כט, ד. בכתב-היד נחתכה שורה זו בחלקה. שחזרתי אותה על פי ציטוטה ב'פירוש'. כפי הנראה, רומז לדברי הגמ' ביומא סט, ב, על אנשי כנסת הגדולה שהחזירו עטרה ליושנה, שבתחילה פסקו מלומר "האל הגדול הגבור והנורא", שכן "נכרים מקרקרין בהיכלו איה נוראותיו... נכרים משתעבדים בבניו איה גבורותיו...", ואילו אנשי כנסת הגדולה טענו ד"איפכא מסתברא": "אדרבה זו היא גבורותיו... ואלו הן נוראותיו...". בכתה"י יש כאן סימון להדגשת המליצה. עפ"י שמות ה, יג: "והנŸ גש ים אצים Ÿ לאמר כ ל ו מעש יכם". והמליצה רומזת לגביית המסים המוטלים על היהודים (מסיכם הביאו אל האוצר...). עפ"י מלאכי ג, י: "הביאו את כ ל המ עש ר אל ב ית האו צר". עפ"י תהלים סט, כב: "וי ת נו ב ברו תי Ÿ ראש ולצמאי יש קו ני Ÿ חמץ". כלומר, המשורר מתלונן על כך שהגוים המבזים את התורה יוצאים "פטורין", בלא עונש. עפ"י ויקרא כו, טז: "והפקדת י עליכם ב הלה". ישעיהו מ, כ: ª "המסכ ן ת רו מה עץ Ÿ לא ירקב יבחר חרש חכם יבק ש לו להכין פ סל Ÿ לא ימ ו ט". וברש"י שם: ª "המסכ ן - המלומד, כמו (במדבר כב) ההסכן הסכנתי"

17 שמו הרב אלי שטרן /äìeìñ àì Ÿ Cøãáe ìéámaíéëøc áàa ìbça ïéìbìåâî ª E éìä äìøò Bì ølà Léàì Ezaúúì äàð àìå Ÿ úbìeák úbàöbéeéìçø / íéøæbb äøéæâì äøéæâe çìnä íéì ä éøæe äèéçl 27 ïéèélôîe 26 íéøeka ä ïéléøôî úbänàä ïîe úal ìlçîe [ìæøa ìl úbì ðeàa] ïéìbz / 28 úáélî Lôð éé úøbz íòlàá eôøn Eénåúå ª Eéøeà 31 Cøáîk äìé ñáe äiìúa Cøc éîéîú íé éúå 32 / ïéáæå ïéúúbl íéîãå ílôðì ïéc eãáòå eàøéå eàøé íéaø 33 ïéáeøò a eòâð íéîãa íéîc,íéðáe úbáà éîc ãçé 36 / íéúîk çáhì äåäa Ÿ íéîëç eøacl 35 éìà, 34 íéøl a ïéàöbé íéëìî éða íéçñt úèéçla Bîk, 38 íéøîbb ìläì, 37 çáfä úkøa íéîàbð 9 פירוש A קהליך [מגולגלין בחול באבק דרכים בשביל] כו' - לשון המשנה [שבת פרק ג, משנה ג]: [ולא יטמיננה] בחול ובאבק דרכים בשביל [שתצלה [ כו '. רחליך - אלו ישראל. יוצאות כבולות - רוצה לומר: בכבלי ברזל, לשון משנה [שבת פרק חמישי, משנה ב, בשינוי לשון] רחלים יוצאות כבולות בשבת. תולין באונקלין וכו' - לשון המשנה [פסחים פרק ה, משנה ט [ שהיו תולין הפסחים באונקליות הקבועין בבית המטבחיים. ומן האמהות כו' - רוצה לומר שלוקחין מן האמהות הילדים קטנים והבכורים חביבין. אוריך ותומיך - רוצה לומר: בעלי אוריין ותמימי דרך שרפו באש בספרי תורה, כמו שנעשה לר' חנינא בן תרדיון [ראה עבודה זרה יח, א]. עפ"י בראשית לד, יד: "ויŸ אמרו אליהם Ÿ לא נו כל לעש ו ת הד בר הז ה לתת את Ÿ אחתנו לאיש אש ר לו ערלה". "שחיטה וזריקה" הן העבודות הנעשות תחילה בקרבן. "זריקה לים המלח" הוא דין הנוהג באיסורי הנאה (ראה עבודה זרה מט, ב; ומקומות נוספים: "יוליך הנאה לים המלח"). עפ"י שבת יא, ב; ומקומות נוספים: "היא גופה גזירה, ואנן ניקום ונגזור גזירה לגזירה?". המוסגר בסוגריים נכתב בשולי גליון כתה"י, בכתיבת אותו סופר. עפ"י פסחים סד, א: "כיצד תולין ומפשיטין, אונקליות של ברזל היו קבועים בכתלים". עפ"י תהלים יט, ח. ראה ברכות ט, ב, ברש"י: "ותיקין - אנשים ענוים ומחבבין מצוה". עפ"י תהלים קיט, א. הכוונה ל"מברך את השם" (בלשון סגי נהור) שדינו סקילה. תרגום: עשו דין לעצמם. בבא קמא כז, ב: "עבד איניש דינא לנפשיה". עפ"י הושע ד, ב. עפ"י שבת סו, ב, במשנה: "הבנים יוצאין בקשרים ובני מלכים בזוגין". והכוונה לעם ישראל שנקראו בני מלכים, היוצאים לשבי כבולים בשלשלאות. אולי לשון שבועה (בשם ה'), או פניה לה' בתפילה; ואולי יש לתקן: "אללי" (לשון צער). עפ"י המשך המשנה שם: "אלא שדברו חכמים בהווה". עפ"י תוספתא פסחים י, ח. "לגמור את ההלל", עפ"י ברכות יד, א; ועוד

18 סליחה על גזירות ת"ח ות"ט מאת רבי אורי ב"ר רפאל מענגבורגא שמז 39 / íéììbòå íé ðbéã úbábøòz ícî, eàlîúð úbøæòå úbëlì 40 íéì L áe àøèéìa,æéìèàa ïéøkîð íéçúðe íéøáéà 42 /äîãà éðt ìò ïîbãk,äéìlå ìôð eòø äéìâø ïéaî äéeöî íélð úbòîc,41 àîbé ãça àúøáe äìéçø ïéñëðîe 43 / 45 äkçå ïñø íäéôa ïúå 44 CeôMä Eéãáò íc úî ð íb ð äkåñ ª dîle äl äåöîa íúbàäqðå íéiðò íò ïbalç enòé / äöîlì eðéî ìò ìtä äìbãâ äëélçå äîéà äöéa íeø k úànáe âìmk äfò úøäa íéòâð úbàøîa / äðî éî úãò ìò äðbòåúò ìëa òløa úbìéìò eìéìòé äðmä Làø Ÿ aíðécøæâð 54 íéáâéìe Ÿ íéîøëì Ÿ 53 äèéìôì øàlpä äðçnä 9 פירוש A ומנכסין - לשון שחיטה והוא התרגום של פסוק [ויקרא כב, כח] Ÿ את ו ואת ב נו Ÿ לא תש חטו ב י ו ם אחד. 55 המחנה הנשאר וכו ' - רוצה לומר: אותם הנשארים מחרב הטילו עול עליהם לעבודת פרך לכורמים ויוגבים ולזה נגזר דינם בראש השנה. עפ"י פסחים סד, א, במשנה: "נתמלאה העזרה". עפ"י בכורות לא, א, במשנה: "כל פסולי המוקדשין נמכרין באיטליז ונשחטין באיטליז ונשקלין בליטרא". עפ"י בבא מציעא נט, א: "אמר רב לעולם יהא אדם זהיר באונאת אשתו שמתוך שדמעתה מצויה אונאתה קרובה". עפ"י שופטים ה, כז: "ב ין רגליה כ רע נפל". תרגום: ושוחטין רחלה (כבשה) ובתה ביום אחד. ראה פירוש. עפ"י תהלים עט, י. עפ"י רש"י במדבר כג, טז: "ונתן לו הקב"ה רסן וחכה בפיו". עפ"י שביעית, פרק ה, משנה ג: "יעשה חשבון עם העניים". יתכן שהכוונה שהקב"ה יבוא חשבון עם הגוים, שהם עניים בדעת, על מעשיהם. או שהכוונה לעם ישראל המכונים עניים, על שם דלותם, והבקשה שהקב"ה יפרע מהגוים את חוב התעמרותם ביהודים. עפ"י עבודה זרה ג, א: "מצוה קלה יש לי וסוכה שמה לכו ועשו אותה". עפ"י בראשית טו, יב. עפ"י שמות לב, כה: "לש מצה ב קמיהם". עפ"י נגעים, פרק א, משנה א: "מראות נגעים... בהרת עזה כשלג... והשאת כקרום ביצה". עפ"י תהלים קמא, ד. ישראל, שעליהם נאמר: "מי מנה עפר Ÿ יעקב" (במדבר כג, י). השימוש "עדת מי מנה" מוכר מסיום פיוטו של רבי יום טוב עלם שצורף להגדה של פסח "חסל סידור פסח כהלכתו... זך שוכן מעונה / קומם קהל עדת מי מנה". עפ"י בראשית לב, ט. עפ"י מלכים ב, כה, יב: "ו מד ל ת הארץ הש איר רב-טב חים Ÿ לכרמים ו Ÿ ליגבים"; וירמיה נב, טז. בתרגום אונקלוס שם: לא ת כ סו ן

19 שמח הרב אלי שטרן 56 / úéðòî eðéìò eëéøàäå íåøòå Ÿ úl éôenç úéðòú åälôz eðéúbáà úeðnåà ª eðnôúå déì eðà úàæ Ÿ ìëa 59 /äìáe äìk ïnåà ª éãéänòî íéìáäì eöeøé òøì íäéìâø äléâî älãç àø Láe íña ïéáúbëå älî Ÿ úøbz øb òì íéöbø ïèoä íëúa Ÿ íâ àáiå Ÿ 62 íéìáäå úbîbìç áåøa Ÿ 63 ïè ãòbîa úbááøìå íéôìàì Cìånì Ÿ íäéðá eôøné / äâeúå ïbâéa äãna ïéløbç éúîéà ãòå äòelé ïéà élôðì íéøîbà íéaø äâéâç åäçîn éîìl íëì ïéàåéàæé éleøtéô ð éleøt 9 פירוש A חשופי כו ' - לשון ערוה. 67 והאריכו עלינו מענית כו' - לשון מענה התלם. 68 מעשה ידי אומן כלה ובלה כו' - לשון גמרא [ברכות י, א, בשינוי לשון]: לא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם, הקב "ה מבלה מעשה ידיו ומעשה ידי אדם מבלין אותו. אי נמי, הם עצמן ההבלים, כלין ובלין ברבוי הזמן, מה שאין כן בהקב"ה שהוא חי וקים לעד. רבים אומרים - רוצה לומר: האומות אומרים להדיח אותנו ואומרים אין ישועה ועד אימתי תהיו מוכבדים בעבודת פרך, והוא לשון המשנה [שביעית, פרק ב, משנה א]: עד אימתי חורשין בשדה הלבן. פרושי נקפי וכו ' - רוצה לומר: האומות אומרים אתם פרושים ומובדלים מאתנו וסובלים נקיפות ומכות עד שהדם שותת, והוא לשון גמרא [סוטה כב, ב]: שבעה פרושים הם [...] פרוש נקפי פרוש קיזאי, לשון הקזה. 69 עפ"י תהלים קכט, ג: "על ג ב י חרש ו Ÿ חרש ים האריכו למעניתם". עפ"י סוכה נא, ב, במשנה: "הגיעו לשער היוצא ממזרח הפכו פניהן... ואמרו אבותינו שהיו במקום הזה אחוריהם אל ההיכל... ומשתחוים קדמה לשמש ואנו ליה עינינו. ר' יהודה אומר היו שונין ואומרין: אנו ליה וליה עינינו"; ועפ"י הפיוט "אזכרה אלהים ואהמיה" מהפייטן אמתי: "ובכל זאת אנו ליה ועינינו ליה". עפ"י מדרש תנחומא, פרשת בשלח, ט: "ויצעקו - תפשו אומנות אבותיהם" (הובא ברש"י שמות יד, י). עפ"י משלי א, טז. עפ"י גיטין יט, א: "בכל כותבין בדיו בסם בסקרא"; וכאן כוונת המליצה היא בשקרא = בשקר. "חדשה מגילה": רומז כנראה לספרי הדת הנוצרית המכונים "הברית החדשה". עפ"י קהלת ה, ו. עפ"י איוב ב, א: "וי בו א גם ה טן ב Ÿ תכם". כלומר, בזמן מועט. עפ"י תהלים ג, ג. עפ"י שביעית, פרק ב, משנה א: "עד אימתי חורשין בשדה הלבן ערב שביעית". מצרים". ראה ישעיהו כ, ד: "וחש ו פי ש ת ערות עפ"י תהלים קכט, ג: "על ג ב י חרש ו Ÿ חרש ים האריכו למעניתם", ורש"י שם. ראה שם בהמשך הגמרא: "פרוש נקפי זה המנקיף את רגליו ("מנקף אצבעותיו באבנים", רש"י), פרוש קיזאי א"ר נחמן בר יצחק זה המקיז דם לכתלים"

20 סליחה על גזירות ת"ח ות"ט מאת רבי אורי ב"ר רפאל מענגבורגא שמט 70 /úenbàä ïéa äîe z íëìäéäéå eøçñz õøàäå eálú eðzà 71 úbîáé kúbøeñà àìå Ÿ ïblìúbøzeî eéäúå /úbábèì íëì íéîiä ìkeãáòz úbølb a íëéøéñà àéöbäì 72 úbãbáò úbøæ úbáeúk eéäé úeëìnì,íéøábòä ìëå eðzz íéìéñtì ãbák / 74 íéøää ìò íäéäìà,äøæ Ÿ äãbáòã 73 àzòã éàäî ïìöì àðîçø íéøãð áe äòeála, 75 àøúa àìéáæ ãò äéðé alð àìå Ÿ / øæ ìàì eðétk Låøôð Ÿ Céàå Bcáì 'ä ábnð øéæð ïðéøîàcì áø ú àìàîøçìe Ÿ / Ÿ Ÿ äèémä óbìçú àìå Cetéz àì íìbòì 9 פירוש A אתנו תשבו כו ' - רוצה לומר: האומות מסיתים ומדיחים אותנו לקבל אמונתם ובזה יהא לנו תקומה בין האומות, וכך הם אומרים תמיד: אם תשמעו לנו - טוב הארץ תאכלו. 80 ונוציא האסורים 81 בקושרים - והיינו לעם אחד, ואם לאו, כל העוברים והמאחרים יהיו כתובים למלכות, אבל אנו משיבין: רחמנא לצלן מהאי דעתא וכו'. לחרמא לא תקרב - כי חרם הוא. 82 והאחזו ב ה "; ושם מב, לד: "ואת עפ"י בראשית לד, י: "ואת נו ת ש בו והארץ ת היה לפניכם ש בו ו סחרו ה הארץ ת סחרו." עפ"י תהלים סח, ז: "מו ציא אסירים ב כ ו ש רו ת". כלומר: עבודות זרות; והפך הסדר לצורך האקרוסטיכון. תרגום: ה' יצילנו מדעה זו. עפ"י בבא קמא סה, ב. דברים יב, ב: "אב ד ת אב דו ן את כ ל המ Ÿ קמו ת אש ר עבדו ש ם הג ו ים אש ר את ם Ÿ ירש ים Ÿ אתם את Ÿ אלהיהם על רענן". ההרים הרמים ועל הג בעו ת ותחת כ ל עץ הביטוי "זיבולא בתרייתא" מופיע בברכות ח, א. וברש"י שם (ד"ה זיבולא בתרייתא): "...השלכת עפר האחרונה שבכיסוי קבורתו". עפ"י ישעיה ב, יא,יז. עפ"י תהלים מד, כא. עפ"י שבת יג, א (ועוד מקומות): "לך לך אמרי[ן] [ל]נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב" (=לך לך, אומרים לנזיר, לך סביב - אל הכרם אל תקרב). "לעולם לא תיפוך" ו"מוחלפת השיטה", ביטויים שגורים בתלמוד. המכוון כאן נגד טענת הנוצרים שהבורא החליף את עם ישראל בעם אחר, ובדומה לתשובת הפייטן בשיר "יגדל אלהים חי": "לא יחליף האל ולא ימיר דתו לעולמים לזולתו". עפ"י ישעיהו א, יט: "אם ת Ÿ אבו ו ש מעת ם טו ב הארץ ת Ÿ אכלו ". בגוף השיר הנוסח שונה: להוציא אסיריכם בקושרות. דברים ז, כו: "ש ק ץ ת ש ק צנ ו ותעב ת תעבנ ו כ י חרם הו א"

21 שנ הרב אלי שטרן 83 äèbñ k øeñð àìå Ÿ íëãéa àeä úeòèízøîàl íéøác íøa /ïéèå ïéña 84 íôpèà äëëà éìâø ézöçø 85 ïéhâ åïéleøb Bà äæéà íënà úeúéøk 86 /ïéléa ñò ïéc àøzéä alîìe àøeqà ìëéîì àìä Ÿ ïélecé åäteça Bì eðlc úð áøbçøäî / íé weæî úbåöî â"éøúa eðøézëä íéøúëe íéðúç úbøèò ïé éæð àìbkã àzëqî àãça ïãéã ééeðz äìbkå eðéãn äôçzñð 87 / ïéøwéò ñbk äìòøz ñbk íúbà ä Lúå ílàøa Ÿ áélé íìeîb ïéøã-äðqáe íéçbçä ïéa äplbmî ïéôwnä úàå ïéøòøeòîä ìèa פירוש A ברם דברים שאמרתי - לשון גמרא [שבת סג, ב, ומקומות אחרים ; בשינוי לשון ]. 90 בסין וטין - לשון תרגום של רפש וטיט הוא סין וטין. 91 נסתחפה שדינו - נהפך מזלינו. 92 וכולה תנויי דידן וכו' - הושמט כאן ג' בבות לכן אמר חדא מסכתא דנזיקין, דאיכא למאן דאמר [בבא קמא קב, א] נזיקין חדא מסכתא הוא, והוא לשון גמרא דתענית [כד, א -ב: "בשני דרב יהודה כל תנויי בנזיקין הוה"], עיין שם. בטל המעורערין וכו' - לשון משנה [מעשר שני, פרק ה, משנה טו [ יוחנן כהן גדול העביר הודיות [...] ואף הוא בטל את המעורערין ואת המקפין וכו'. 93 משושנה בין החוחים - רוצה לומר: ישראל שנקראו שושנים בין החוחים [שיר השירים ב, ב]. ובסנה דרין - רוצה לומר: ישראל ש[שו]רין בין החוחים ובין הסנאים כי חוח וסנה הכל חדא. בכתה"י נראה שכתוב: "נסיר", אך נראה לי שצ"ל: נסור. איככה אטנ פם". איככה אלב ש נ ה רחצת י את רגלי עפ"י שיר השירים ה, ג: "פ ש טת י את כª ת נת י עפ"י ישעיהו נ, א: "אי זה ספר כ ריתו ת אמ כם". עפ"י גיטין לז, ב: "לא שביק היתירא ואכיל איסורא". כוס עיקרין: משקה מעקר. ראה שבת קט ב, במשנה: "וכל המשקין שותה חוץ ממי דקלים וכוס עיקרין", ושם דף קי, ב. אולי צ"ל: המערערין. המקף המפריד מופיע בכתה"י. ראה פירוש, ויש להוסיף שהקב"ה נקרא "ש Ÿ כני סנה", וחז"ל אמרו כי הקב"ה התגלה למשה בסנה כי הסנה רומז לעם ישראל. ראה לדוגמה רבינו בחיי, שמות ג, א: "ירמוז הסנה לעם השפל אשר ברזל באה נפשו והוא בוער תמיד באש הצרות והצרות יקיפוהו מכל צדדיו וראוי שיכלה בצרותיו והוא עומד ומתקיים בין האויבים בדרך מופת ואיננו אוכל". הלשון במקור: "דברים שאמרתי לכם טעות הם בידי, ברם...", אך הביטוי שגור בפי רבים בצורה הפוכה "ברם דברים שאמרתי". ראה בתרגום לישעיהו נח, כ. עפ"י כתובות ב, א; ורש"י שם, ד"ה נסתחפה שדהו. הנוסח שם שונה מעט: "אף הוא בטל את המעוררים ואת הנוקפים"

22 סליחה על גזירות ת"ח ות"ט מאת רבי אורי ב"ר רפאל מענגבורגא שנא 94 / úbkäì ãbò óéñbz ìáì íé elòì ïéã änòúå 95 úbkn ìäièø ìòúå LBáçz ék ª àøwz ïnåà àôbø 96 /úbòelé øoáeømé ª Ÿ änå ò ïôåãì,ävéçî éqà ãeb 97 úbòeál azòalð Cúðéãîì Cðéøãäàå Cðé øôà éàazlz íà / 99 úbiàmî Enò ìväå 98 Eðéîé òlbä Eéãéãé ïeöìçé úbéãòå úböìçî Enò Laìäå ílôð ìàb / àøúàa ïì é Bàå çzôz úbìeòpä úbúìc äøæ äãbáòa àîhé àll Ÿ, 103 dúbcôì áéiç úéalð,dúbàtøì áéiç äú ì / úbábàëîa úbábçøáe úböeça éøééãc áø éa éða úbáà úeëæa õa úe óbñàz 106 úçlì úðzpä äàeáz / úeiîîb eðëéìbúå ïåiä èéhî ïbàl øbaî eðéìòäå 9 פירוש A גוד אסיק וכו' - על דרך טבעו בארץ שעריה וגו' [איכה ב, ט]. אם תשתבאי וכו' - דכתיב [דברים ל, ד] אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך. 94. עפ"י דברים כה, ג: "ארב עים יכ נ ו Ÿ לא Ÿ יסיף פ ן Ÿ יסיף להכ Ÿ תו על אל ה מכ ה רב ה ונקלה אחיך לעיניך". 95. עפ"י סנהדרין צא, א, בדברי גביהא בן פסיסא ל"ההוא מינא": "אם אתה עושה כן רופא אומן תקרא ושכר הרבה תטול". 96. "גוד אסיק מחיצתא" ו"דופן עקומה" שני מושגים הלכתיים ידועים. ראה לשניהם: סוכה דף ד. והכוונה כאן במשל על ישראל, שהקב"ה יעלה אותם מדיוטא תחתונה ויישר עקמומיות שבהם. 97. תרגום: אם תפלי בשבי אפדה אותך ואחזיר אותך למדינתך. על פי נוסח הכתובה, ראה כתובות נא, א. ימינך וענני"..98 עפ"י תהלים ס, ז: "למען יחלצו ן ידידיך הו ש יעה 99. שאיה = לשון שממה וחורבן. ראה רש"י בראשית כד, כא: "משתאה - לשון שאייה, כמו (ישעיהוו ו, יא): שאו ערים [מאין יושב... והאדמה] ת אה שממה". וראה עוד ישעיהו כד, יב: "נש אר ב עיר ש מ ה ו ש אי ה ªיכ ת ש ער", ובמפרשים שם. מחלצו ת". Ÿ עונך והלב ש Ÿ אתך.100 עפ"י זכריה ג, ד: "ראה העברת י מעליך 101. בצד גליון כתה"י נוספה הערה פרשנית מהכותב: "מחלצות ועדיות לשון פאר ועדי" תרגום: ושים אותנו במקומנו. עפ"י לשון הגמרא: "דון מינה ואוקי באתרא". ראה יבמות עח, ב, ושם נסמן עפ"י כתובות, פרק ה, משנה ט: "נשב ת חייב לפדותה... לקתה חייב לרפאותה" רמז להלכה שיש לפדות עבד הנמכר לגוי שלא יטמע בין עובדי כוכבים. ראה רמב"ם, הלכות עבדים, פרק ג, הלכה ז עפ"י פסחים ח, ב: "הני בני רב דדיירי בבאגא" עפ"י פאה, פרק ו, משנה י: "תבואה הנתנה לש חת". וכאן המובן הוא מלשון השחתה. וכידוע, בני ישראל נקראים תבואה (ירמיה ב, ג): Ÿ "קדש יש ראל לה' ראש ית ת בו Ÿ אתה" עפ"י תהלים מ, ג: "וי עלני מב ו ר ש או ן מט יט הי ון" מנוסח התפילה: "ותוליכנו קוממיות לארצנו" (עפ"י ויקרא כו, יג).

23 שנב הרב אלי שטרן úbéøbä íéøbnä íéðéã éza 'â íîb îì áläå 109 Eúnåà ª éðòa äàøú äàø Ÿ 110 / íéçðàpäå íé ðàpä Eúéø ì álä íéçáæ eäìbò íãa,ceômä Eéãáò íãa äöøúå / úbçeøä éäìà Ÿ eðéúòøa õéöúå èéaú eðézláa úbçðîë åäìbòk Eéðôì äöøé,eîl ãeçé ìéála 113 âøäå áøç úbkî / 115 ïéìeáâì õeçå íéìleøéì õeçî äìbl 114 EúðéëL ïòîì änò /úbøéáò ïélåç ª íéðôáe õeça íélã,ìbãb ïbéfáa øel 117 úbìéáç úbìéáça,eðòlø,eðàèç ék eðòãé úbøbëá eíéða eðúàøwl øçàî eðéðbòìàð ìçî /ïéëéìlî áäé E éìòå ïéëeøëe 120 ïéëelî Eéøçà, 119 çlñå ábè ïéëøò eðì Lé íéîc eðìïéàl ét ìò óà,eìeðúbà äð e 9 פירוש A ג' בתי דינין וכו' - לשון משנה ב---[סנהדרין פרק יא, משנה ב]: שלשה בתי דינין היו שם [אחד יושב על פתח] הר הבית, ואחד על פתח ה[עזרה [ ואחד בלשכת הגזית. בבושתינו תביט ותציץ וכו' --- למען שכינתך שגלה - על דרך [מגילה כט, א [ בכל מ---[קום [ שגלו שכינה גלה עמהם ו---. בנים ובכורות - על דרך (שמות ד, כב ( ב ני Ÿ בכרי יש [ראל]. יהב משליכין - על דרך [תהלים נה, כג] יה [בך]. אע"פ שאין לנו דמים יש לנו ערכין - לשון גמרא מוכה שחין אין לו דמ[ים [ הש לך על ה ' למכר בשוק שאינו שוה לכלום, אבל מ"מ יש לו ערך הקצוב בפרשה ואם אמר אחד ערכו עלי מחויב לי [תן [ ערך הקצוב בפרשה [ראה ערכין ב, א]. אמתך"..109 עפ"י שמואל א' א, יא: Ÿ "אם-ראה תראה ב עני 110. עפ"י יחזקאל ט, ד: "הנ אנחים והנ אנקים". עפ"י ברכות טז, ב: "רבי יוחנן בתר דמסיים צלותיה אמר הכי יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתציץ בבשתנו 111. ותביט ברעתנו...". עפ"י במדבר טז, כב; כז, טז עפ"י אסתר ט, ה עפ"י נוסח הסליחות (ומקורו בסדר רב עמרם גאון) עפ"י שבת כ, א, במשנה. חוץ לגבולין = מחוץ לגבולות ארץ ישראל ש ו ר = הבט עפ"י ירמיהו יד, כ עפ"י ברכות מט, א (ועוד): "אין עושין מצוות חבילות חבילות" עפ"י תהלים פו, ה. 119.

24 סליחה על גזירות ת"ח ות"ט מאת רבי אורי ב"ר רפאל מענגבורגא שנג / àøòvî óéãòã àðbéæáa äàøe Eéðéò óbèðe éìã Eéða äøeîzäå äìåàbä ètlî Eì ék ãçà ïénî õeç ìkä Ÿ ø òé ª 127 / úbúbàå íéúôbî äàøúå Npk íéãøåôîe Ÿ íéøfåôî ª úbúéøë å úbúéî òaøàa íéðbcpä, 128 Eúlâñ ª íò óà /äìçìçå 130 úeölt äæçà élôð 129 Ba äøëæ écéî äìéòî ìå äãéâáì Bæ íò Bæïéôøèöî íéìebôe íéöøle úbìáð 131 / ãéîòz äøbà ïø a eðúbàå òleðå eðéãòñ 132 ãéîú Eéwåça ª äòlðå íé ìà Ÿ eðì àøaøbäè áì /úbãeîç Léà E éðôì òel ølàk òîle Eðæà éäìà Ÿ ähä 9 פירוש A בניך דלי וכו ' [ונטוף עיניך] - לשון גמרא בכתובות [ס, א : "נטף עיניך קום דרי בריך"]. יעקר הכל חוץ וכו' - לשון משנה אצל כלאים [פרק ב, משנה ה : "אומרים לו עקור הכל חוץ ממין אחד"] והרמז כאן שיעקר הכל חוץ מישראל שהוא מין אחד - גוי אחד [שמואל ב, ז, כג]. בארבע מיתות וכו ' - רוצה לומר: ישראל הנדונים בכל יום בכל מיני מיתות וצרות, כמו עשרה הרוגי מלכות, וכמו שאירע כמה פעמים בסיבת רעש קול תרועת מלחמה. נבלות ושרצים וכו' - רוצה לומר: האומות מתוך שנאתן של ישראל מצטרפין יחד, ועשו שלום כדי להתיעץ עלינו לבגוד בנו, והוא לשון משנה במסכת מעילה [פרק רביעי, משנה ג: "כל הנבילות מצטרפין זו עם זו וכל השקצים מצטרפין זה עם זה "]. בקרן אורה תעמיד - רב הונא הוה מצלי בתר תפילתו הכי [ברכות יז, א, ובמקום רב הונא צ"ל: רב המנונא, או ר' אלכסנדרי, עיין שם ]. איש חמודות - זה דניאל [דניאל ט, יח: "ה ט ה Ÿ אלהי אזנך, ו ש מע פ קח עיניך ו ראה ש Ÿ Ÿ ממתינו.[" 120. עפ"י שיר השירים א, ד: "מש כני אחריך נ רו צה". וכך ביוצר לפרשת החודש: "חמלת על נמוכים אשר אחריך משוכים" בארמית: העלה עפ"י כתובות ס, א. ורש"י שם ד"ה נטוף עיניך: "זקוף עיניך". וראה רש"י מגילה יד, ב, ד"ה מיטייפי: "צופין למרחוק ודוגמתו במס' כתובות נטוף עיניך" תרגום: בזיון עדיף (יותר גרוע) מצער. עפ"י סוטה ח, ב בכתה"י יש כאן סימון להדגשת המליצה, וראה בפירוש עפ"י ירמיהו לב, ז: "כ י לך מש פ ט הג ª אל ה לקנו ת" עפ"י רות ד, ז: Ÿ "וזאת לפנים ב יש ראל על הג או ל ה ועל הת מו רה". ª מפז ר ו Ÿ מפרד ב ין העמ ים" עפ"י אסתר ג, ח: "יש נו עם אחד 128. עם ישראל שנקראו סגולה (דברים ז, ו: "ב ך ב חר ה' Ÿ אלהיך להיו ת לו לעם ª סגל ה") עפ"י ירמיהו לא, יט: "כ י מד י דב רי ב ו Ÿ זכר אזכ רנ ו עו ד" עפ"י איוב כא, ו. ואו ש עה ואש עה ª בחק יך תמיד". השורה הבאה בשיר על פי חלקו השני של.131 עפ"י תהלים קיט, קיז: "סעדני הפסוק עפ"י תהלים נא, יב.

25 שנד הרב אלי שטרן úbcéî äønò ùìmä Ÿ í éø úbøæbçeéäé àìå Ÿ eðpç ípç / ïéðååëîe ª ïéçeút Eéðôì úbòîã éøòml 133 éúîçð àéä úàæ Ÿ ïép ïî äãeãpä úéa øbtéöå Eéàìè ìa / íéìçâk íéøòbaä Età ïbøç äaëé eðéúbòîãå íéìk áe 136 Eãàða Ÿ eðéúbòîã äîén äzà /úbìbòå íéçáæ áìçå íãkäöøé,eðéîeöa áìçå ícïbøñçå èeòî úbìäàå øbî Làø Ÿ íéînák äöøé, 137 eðélôð ïbáòø çéøå eðéîbö /íéòø íéììòîe eðéëøc ìòeðîçð ék, eðeáø é eðénòî úbáelz íéòâða eððbòå eðéòlt èáma ãb ôz ìà 140 /äøzñð àäé àì Ÿ Enî, 141 äçðà áåøî Ÿ eðéôeb úøéál 142 äøt øôàå úàhç éîk úøîlîe Eéðôì eéäé íéîk íéqîðe úbøalð úbaì 143 /úbøpäøbàk ïéáelç eéäé, úbôìbc úbãøbè úbòîc áåøî Ÿ íéðéò úëélç úbøäè éìëa äçðnä eàéáé ølàkáblçz, 144 eàáeä àì Ÿ ølà ìëàî éìëe 9 פירוש A י "ג מדות - ברית כרותה לי"ג מדות שאין חוזרות ריקם [ראש השנה יז, ב]. ששערי דמעות - על דרך הגמרא כל השערים ננעלו חוץ משערי דמעה [בבא מציעא נט, א ]. ואהלות - הוא מין ממיני הבשמים שקורין נעגלי"ך [צפורן]. שבירת גופינו מרוב אנחה - על דרך הגמרא אנחה שוברת חצי גופו של אדם [ברכות נח, ב]. למשמרת וכו ' - על דרך הכתוב [במדבר יט, ט [ למ ש מרת למי נ ד ה חט את הוא. דמעות טורדות דולפות - לשון גמרא בפרק אלו מומין [בכורות מד, א]. ligzn o`k daezkd dpigz miciqg xtqa l"pk 133. עפ"י תהלים קיט, נ טלאיך (טלה ברבים) - כינוי לישראל עפ"י תהלים פד, ד..136 עפ"י תהלים נו, ט: "את ה ש ימה דמעתי Ÿ בנאדך" יתכן והמליצה עפ"י תהלים לג סוף פסוק יט וראש פסוק כ. ואהלו ת עם כ ל ראש י 138. עפ"י שמות ל, כג: "ואת ה קח לך ב ש מים Ÿ ראש מר ד רו ר". ושיר השירים ד, יד: Ÿ "מר בש מים" עפ"י עדיות ז, ב (פרק ה, משנה ז): "מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך". בנגעים Ÿ עונם" עפ"י תהלים פט, לג: "ו פקדת י בש בט פ ש עם ו 141. כתובות סב, א: "אמר רב אנחה שוברת חצי גופו של אדם". "והיתה לעדת ב ני יש ראל למש מרת למי נד ה חט את הוא" עפ"י במדבר יט, ט: 143. עפ"י משלי יט, יג: "ודלף Ÿ טרד" כלומר ההימנעות מאכילה בצום.

26 סליחה על גזירות ת"ח ות"ט מאת רבי אורי ב"ר רפאל מענגבורגא שנה 145 /úbòîc íò eðéááìe eðélôð eðéëôla,øôñ ìò íéáeúkä eðéòlô äçî úbàå îa äìéáèe äðåäk ª éãâák,äöéçø úòéðîe úbãeîç éãâa éepl / dã Bî ìò íéøáàk áblçz,íbvî úbìlbk íékøáe ä éøä ïèa 150 äcð Bîk íøæz Bì øîàz Ÿ íbúñ eððéèñî úbét àö,149 /ïéøòbëî íénòîì áelð àlløñä Ÿ ïéákòîä ìëå äqòaløbàn 151 ïéøélëî e ïéøtëî eéäéå Eéðôì eäððbk eðéãé änòîì óøö äábè äálçî /íéáeäàä E éúbiøáa çeø úçð àöîzl Eéðôlî ïböø éäé íéáæ k õeçî íéálbiä íé Bçø áø úe EéúBcî ìò Eéîçø eìbìb[ú]éå /íbéàå àøbð ïécä úøemîíéðôìå íéîçøä úcîa E éða íò âäðúúå íbé ìeáè ìl äleì äàîåhî ª elôàå äøeîâ äøäè eðéøäè /íéîbiîk úbçðî ª éî ìò eðéìäðúe õa z äãeäé úböeôð ligzn o`k 'x dlitz l"pk l`rnyi 9 פירוש A פיות מסטיננו סתום - רוצה לומר: היצר הרע. שאור וכל המעכבים וכו' - רוצה לומר: היצר הרע נקרא שאור והמעכבים הוא שעבוד מלכיות [ברכות יז, א: "ור' אלכסנדרי בתר דמצלי אמר הכי רבון העולמים גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, ומי מעכב? שאור שבעיסה ושעבוד מלכיות"]. מחשבה טובה וכו ' - על דרך גמרא [קידושין מ, א [ הקב"ה מצרף מחשבה טובה למעשה. 155 מטומאה קלה - שאין לך טומאה קלה בכל הטומאות כי אם טבול יום, ועל דרך [יחזקאל לו, וזרקת י עליכם מים טה ו רים וגו'. כה [ 145. עפ"י שמואל א' א, טו: "וא ש פ Ÿ ך את נפש י לפני ה'"; תהלים מב, ה: "אל ה אזכ רה ואש פ כה עלי נפש י"; תהלים סב, ט: "ש פכו לפניו לבבכם" כלומר ששינוי הבגדים (לשק?) ועינוי ההימנעות מהרחיצה ייחשבו כעבודת הכהן הגדול ביום כיפור עם בגדי הכהונה, וטבילותיו לפני כל שינוי בגדים מבגדי כהונה לבגדי לבן עפ"י ישעיהו לה, ג: "חז קו ידים רפו ת ו ברכ ים כ Ÿ ש לו ת אמ צו ". Ÿ העלה על מו קדה" אברי העולה. עפ"י ויקרא ו, ב: "הוא 149. כך בנוסח תפילת אבינו מלכנו: "סתום פיות מסטיננו ומקטריגנו" עפ"י ישעיהו ל, כב: "ת זרם כ מו דוה צא ת Ÿ אמר לו " עפ"י תהלים צ, יז: "ויהי Ÿ נעם ה' Ÿ אלהינו עלינו ו מעש ה ידינו כ ו ננה עלינו ו מעש ה ידינו כ ו ננהו " במקור נכתב: "יודא", אך תיקנתי ל"יהודה" מתוך הנחה שלפנינו רק שגרת הכתיבה שנהגה בעבר לשם יהודה (מתוך הרצון להימנע מכתיבת שם ה') עפ"י ישעיהו יא, יב: "ו ª נפצו ת יהו דה יקב ץ מארב ע כ נפו ת הארץ" עפ"י תהלים כג, ב: "על מי ª מנחו ת ינהלני" בשיר: קלושה.

27 שנו הרב אלי שטרן íéãé 156 úáçøå äábè äcîç õøàì òá úbløãî éúáe úbiñðk éúáe / íéöbö[é]ðå íéáäì áöbç äéøîã déîetî àúzòîl øbîâì eðé ñàå eðékæ ïéö åò ª úë[q]îa àzáéúî øñéìz øbîâìå õb å õb ìk ìò Løãìå Ÿ íbìl íìbòa úbnòìå ú åìçnä Ÿ úbåläìe úbéle õøúì àaä éalz. 163 íbìmá Bnò úà Cøáé 'ä, 162 Bnò ìò íbìl øaãé ék 9 פירוש A ובתי מדרשות קבע וכו' - על דרך הגמרא [מגילה כט, א] לעתיד [לבוא [ יוקבעו כל בתי כנסיות ובתי מדרשות שבחוצה לארץ בארץ ישראל וזהו לארץ חמדה טובה וכו'. זכנו וכו' - לשון גמרא [ביצה כז, א [ אזכה ואסק לגמור שמעתא מפומיה דמריה, והרמז כאן להקב"ה על דרך הכתוב [במדבר כג, כג [ כ עת יאמר Ÿ ליעקב ו ליש ראל מה פ על אל. ולעשות שלום בעולם וכו ' - על דרך המשנה [סוף מסכת עדיות] אין אליהו בא לקרב רחוקים וירחק קרובים אלא להשוות המחלוקות שנאמר [מלאכי ג, כג] ה נ ה Ÿ אנכי ש Ÿ לח לכם את אל י ה ה נ ביא וגו ' וה ש יב לב אב ו ת על ב נים וגו' מנוסח ברכת המזון, ראה ברכות מד, א ללמוד שמועה מפי בעל השמועה. ביטוי רווח בתלמוד כינוי לקב"ה בפיוטים שונים. עפ"י תהלים כט, ז: "קו ל ה' Ÿ חצב להבו ת אש " עירובין כא, ב: "קווצותיו תלתלים - אמר רב חסדא אמר מר עוקבא מלמד שיש לדרוש על כל קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות". ובמנחות כט, ב: "אמר רב בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות, אמר לפניו רבש"ע מי מעכב על ידך, אמר לו אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות" ברכות כ, א: "ואנן קא מתנינן בעוקצין תליסר מתיבתא". וברש"י שם: "בתליסר מתיבתא - בי"ג פנים יש בינינו משנה וברייתא של ששה סדרים ומסכת עוקצין גם היא בי"ג פנים כגון משנת רבי ור' חייא ומשנת בר קפרא ולוי ותנא דבי שמואל והכי אמרינן במסכת נדרים (מא, א) רבי מתני הלכתא בי"ג פנים" רומז לנוטריקון המפורסם שבמילה "תיקו" = "תשבי יתרץ קושיות ואבעיות". מובא בשל"ה, תורה שבעל פה, אות תי"ו, וכן בתוספות יום טוב למסכת עדיות, סוף פרק שמיני, שכתב שכך "רגילין לומר". וראה עוד: יעיר אזן (עין זוכר) להחיד"א (מערכת ת, אות לו) שהביא את דברי היעב"ץ שהשיג על בעל "תוספות יום טוב" באמרו שנוטריקון זה "הבל הוא", והשיבו כי הנוטריקון נמצא כבר ב"ספר הקדוש קנה כ"י ובפרק הקדמת הרמב"ם לפי' המשנה שלא נדפס" עפ"י תהלים פה, ט תהלים כט, יא.